מתנת חנוכת בית עם ערך – למה מזוזה היא הבחירה המושלמת
אוגוסט 14, 2025
אין תגובות
בציווי הראשון נאמר:
“ועשית מנורת זהב טהור” (שמות כ"ה:לא).
כלי המנורה היה כולו מקשה אחת מזהב טהור.
להדלקה נדרש:
“שמן זית זך כתית למאור” (ויקרא כ"ד:ב).
🔹 המסר: המנורה היא הכלי, אך השמן – החכמה הטהורה – הוא שמאיר אותה. כשם ששמן הזית צף מעל כל המשקים, כך ישראל ותורתם מעל כל העמים.
במשכן הייתה מנורה אחת. אך בבית ראשון:
“ויעש עשר מנרות זהב… חמש מימין וחמש משמאל” (מלכים א' ז, מט).
חז"ל (מנחות צח ב) מתארים שמנורת משה ניצבה במרכז, וסביבה עשר המנורות שעשה שלמה.
לאחר חנוכת החשמונאים, כשלא היה זהב, עשו מנורה מברזל פשוט. בהמשך, כשידם השיגה – עשו מנורה מזהב.
(מקבים א' ד:מט).
הרמב"ם ובנו: בשרטוט המפורסם (כת"י פארמה) הקנים יוצאים בקווים ישרים. ר’ אברהם בן הרמב"ם כותב: “ישרים ולא בעיגול”. מכאן מנהג חב"ד להעמיד מנורות ישרות.
אמנות יהודית עתיקה: לעומת זאת, כל הציורים העתיקים (אבן מגדלה, בית הכנסת בדורא אירופוס, שער טיטוס) מציגים קנים מעוגלים.
📌 מסקנה: אין הכרעה חד־משמעית. ייתכן שהיו דגמים שונים, וייתכן שהרמב"ם תיאר באופן סכמטי־הלכתי ולא שיחזור של הכלי המקורי.
התבליט ברומא הוא התיעוד החזותי המפורסם ביותר למנורה.
שאלות מתעוררות:
בסיס המנורה בתבליט מעוטר בדמויות חיות – דבר שאסור בהלכה. כנראה תוספת אומנותית רומית.
מחקר “Arch of Titus – True Colors” גילה עקבות צבעי זהב על המנורה – סימן שהוצג כלי אמיתי בתהלוכה.
📌 מסקנה: שער טיטוס עדות חזקה שהמנורה נשבתה לרומא, אך לא בהכרח תיאור מדויק של הכלי.
מיתוסים נפוצים – והשלילה:
הוותיקן מחזיק בה – אין ראיות.
המנורה הושלכה לנהר הטיבר – אגדה איטלקית ללא בסיס.
קבורה בהר הבית – מדרשים מציינים אפשרות, אך אין ממצא ארכיאולוגי.
תתגלה בימות המשיח – מדרש רבה: “עתיד הקב"ה להחזיר כליו לישראל”.
מסורת מצפון אפריקה מספרת:
ר’ חיים כיבד את המלך. המלך אמר: “בקש בקשה אחת.”
החכם ביקש להיכנס למרתפי הוותיקן.
גרסאות שונות:
ראה את המנורה.
ראה את פני ר’ ישמעאל כהן גדול – יופי נורא שמעורר יראה.
ראה “משהו מפחיד”.
📌 בפועל: בספריו (חיים לעולם, חיים שאל) אין זכר לסיפור. זו אגדה מאוחרת שנועדה להעצים את הגעגוע לאוצרות המקדש.
המנהג לכתוב את מזמור ס"ז בצורת מנורה קדום (האבודרהם).
שתי מסורות:
מימין לשמאל – כתיבה רגילה.
משמאל לימין – כנראה נוצר מהעתקה או צילום שיצא הפוך.
סגולות:
שמירה בדרך (כף החיים או"ח נ"א).
ביטול חלומות רעים (סידור הרש"ש).
רפואה ופרנסה (סגולות ישראל).
האר"י: המזמור כולל 49 מילים – מקביל ל־49 ימי ספירת העומר, 7×7.
📌 מכאן שהקריאה בצורת מנורה נתפסת כ“מנורה רוחנית” המאירה את כל תחומי החיים.
49 מילים במזמור כנגד 49 ימים.
זוהר חדש (ויקרא): המזמור שייך לתיקון ימי הספירה.
פרי עץ חיים (האר"י): קריאתו מסייעת בתיקון המידות בזמן הספירה.
יש מנהג לומר “למנצח” בכל יום מספירת העומר.
בגמרא (שבת כב): “אין מדליקין נרות בבתי כנסיות אלא מפני הכבוד.”
השולחן ערוך (או"ח קנ"א): נהגו להדליק נרות משום כבוד בית הכנסת.
הרמ"א: גם בלילה שאין שם אדם – משום כבוד המקום.
📌 מכאן – יש עניין אמיתי להדליק נרות בבית הכנסת, כסמל לאור התורה והשכינה, לא כהחייאת מצוות המקדש.
בשנת 1949 נבחרה המנורה לסמל המדינה.
למה?
שמן הזית צף מעל כל המשקים – רמז לכך שישראל מעל העמים.
נבואת ישעיהו: “ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ” (ישעיהו מט, ו).
חז"ל: המנורה עדות שהשכינה שורה בישראל.
📌 לא מפני ש“אין תורה”, אלא להפך: כי אור התורה מאיר תמיד, ומכוחו נבחרה המנורה לסמל המדינה.
12.אורייתא – אומנות יהודית חייה
במותג Orayta (אורייתא) אנחנו ממשיכים את האור במעשי יד:
מנורות אמנותיות מעץ, עבודת יד.
חריטת מזמור “למנצח” בצורת מנורה (ימין ושמאל).
אפשרות להדליק בה נרות לזכר שבעת הרועים, כהשראה ממנהגי בית הכנסת.
יצירה ייחודית, לא חיקוי הלכתי של מנורת המקדש, אלא פריט אמנותי־רוחני לבית ולבית הכנסת.
ייחודיות:
שילוב מסורת עתיקה עם עיצוב מודרני.
פריט יפייפה לפאר את בית ה'.
יצירה שכדאי לעקוב אחריה ולרכוש – כדי לפאר את בית הכנסת ולהכניס קדושה עד שיבנה בית המקדש במהרה.
סיכום
המנורה – מזהב טהור, מוארת בשמן זית – היא סמל נצחי של אור התורה והשכינה.
היא עברה גלגולים היסטוריים, נעלמה במעמקי ההיסטוריה, ונותרה מושא לגעגועים, לאגדות ולמיתוסים.
אבל האור שלה לא כבה. הוא ממשיך להאיר דרך המזמור “למנצח” בצורת מנורה, דרך ימי ספירת העומר, דרך הדלקת הנרות בבתי הכנסת, ועד לסמל מדינת ישראל.
ובימינו – Orayta / אורייתא מחברת בין העבר לעתיד: יצירות אומנות יהודיות שמפארות את בתי הכנסת והבתים, מזכירות לנו את שבעת הרועים, ומביאות אור תמידי – עד שיבנה בית המקדש בקרוב.
